<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער תשיעי סכ"ו</h1>
<h2>דף לג:</h2>
כל האומר בתחנוניו מי שרחם על קן צפור שלא יקח האם על הבנים או שלא ישחוט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עליו וכיוצא בענין זה משתקין אותו. מפני שמצות אלו גזרות הן ואינן רחמים, שאלו היה מפני הרחמים לא התיר לנו שחיטה כל עיקר. וכן לא ירבה בכנויין של שם ויאמר האל הגדול הגבור והנורא החזק והאמיץ העזוז, שאין כח באדם להגיע לסוף שבחיו אלא אומר מה שאמר משה רבינו. לר"ם. וכן האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות, וכן האומר על טוב יזכר שמך, שמשמעו על הטובה ולא על הרעה משתקין אותו, שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כל הדברים האלו דין יחיד ודין שליח צבור שוין. האומר מודים מודים משתקין אותו. יש מי שכתב שלא אמרו אלא בצבור אבל ביחיד תחנונים הם. ויראה לי, שאפי' ביחיד אסור שנראה כשתי רשויות. כדרך שאמרו במודים מודים כן הדין באומר אמן אמן שמע שמע משתקין אותו.
